פומפיי באיטליה היא עיר מיוחדת

את גורלו העצוב יודעים כולם אפילו מספרי הלימוד - עיר עתיקה בדרום איטליה, הניצבת ממש למרגלות הר הוזוב, נקברה מתחת לשכבת אפר כתוצאה מהתפרצותו ב-79.

אבל כשאתה מוצא את עצמך שם - לבד עם ההריסות - זה הופך לא נוח...

נראה שהמקום הזה מתחלק לשני עולמות: עולם החיים ועולם המתים. מאחורי השיחים השמימיים האלה, נראה שמתחיל עולם מקביל: לא עלה דשא, לא ציפור...

אפילו אנשים מדברים בשקט, כאילו מפחדים להפריע למישהו... אבל איזה רגש בלתי נשכח! ⠀

עוברים באמפיתיאטרון העתיק, פתאום מבינים שישבו כאן אנשים, צופים בהופעות, מחאו כפיים, צחקו, מתמכרים לכל מיני שמחות ארציות... ⠀

כשלומדים על העיר ותושביה יותר ויותר מבינים שחיי התושבים לא היו מובחנים בזכות) הם אהבו לשתות, לטייל, ליהנות משמחות ארציות) כאן, למשל, בית הבושת העתיק המפורסם - lupanarium)

בפנים הכל גם שמור מאוד, אפילו לפעמים יותר מדי) וגם "ארונות", וציורי קיר עם תוכן פיקנטי) ⠀

ובכן, ביקרנו בבית הבושת, עכשיו בואו נלך לכלא! וזו לא בדיחה - יש שרידים של חורבות של תא אסיר עתיק)))

ושוב - מבוכים של רחובות עתיקים, עד לאופק

ובכן, ואז - מראה נעים מאוד ובו בזמן מפחיד: מקדש אפולו והנוף הקסום של הר הגעש וזוב ...

היית בפומפיי? איך זה מרגיש?