למה האיטלקים כל כך אוהבים ילדים?

יש תכונה אחת בקרב האיטלקים, זו אהבה אוניברסלית לילדים, ובכן, פשוט "פוסי-פוסי" מוצק. לא פעם שמתי לב איך הם, האיטלקים, פשוט רגועים. כשהם רואים את התינוק. רוך, הערצה לילדים, הרצון לסחוט את כולם בלחם, לא להאכיל, בואו גם ללגום את הקטנים בלחיים. אבל זה כלום, אבל כשהם רואים נשים בהריון, הם מתפעלים מזה כאילו הייתה זו אשתם או אחותם שבקרוב יתנו ילד.

כתבתי קודם שהאיטלקים מאוד מאמינים באמונות טפלות. יש להם כל כך הרבה מנהגים ואמונות טפלות לגבי הריון))) אומרים שכדי שילד ייוולד צריך להאכיל אמא בזנב של חזיר (הבנתם את הקשר))) עד כמה שזה כך, אבל הם מאמינים בזה בקדושה!

כמה טוב להיות אמא באיטליה, הם תמיד ייעצו משהו, יזרו, יתנו עצות יומיומיות. יתרה מכך, כולם משכנעים בסמכותיות שכל העצות מבוססות על ניסיון חיים: כאן גידלתי חמישה ילדים ולא אחד סבל... משהו)) לכן, כאיטלקים אמיתיים, הם פשוט מחויבים לחלוק את הידע והניסיון שלהם בגידול ילדים.

העיקר כאן הוא לא להתווכח ולהקשיב היטב, להנהן ולהודות בלהט על העצה)))

כמובן, תשומת לב מוגברת כזו כללית ונרחבת לילדים היא נעימה מאוד. הם תמיד יעזרו עם העגלה, ידלגו על התורים וכל הזמן יתנו מתנות קטנות לקטנטנים. טוב, פשוט חמוד!

איך אתה אוהב את פולחן הילדות האובססיבי הזה? האם היית רוצה טיפול ותשומת לב כזו של זרים לילדים שלך?